• מאגרי תפישת מי נגר וגם מאגרי אחסון לקולחים מאפשרים יצירה בפועל של מקור מים נוסף למשק המים בארץ – הם ראש וראשית הגדלה של מאזן המים הזמין לשימוש. המאגרים מהווים כלי קיבול אדיר ממדים (נפח סטטי של 150 מיליון קוב ונפח דינמי של 270 מיליון קוב, נכון ל-2008) לקולחים המיוצרים כל השנה, לרבות בחורף, ומזמנים אותם להשקיה חקלאית במהלך האביב, הקיץ והסתיו.
  
• איגום הקולחים (שפכים מטוהרים חלקית) במאגרי מים מונע את הזרמתם לסביבה וכך מונע את זיהום הנחלים, הקרקע, מי התהום וגופי המים הסופיים במורד הזרימה (הים התיכון, ימת כנרת, ים המלח, ים סוף). לפרויקט שיקום הנחלים לא היתה כל משמעות תכליתית אלמלא מניעת הזרמת השפכים/קולחים אליהם, על ידי אחסונם המבוקר במאגרים ייעודיים לכך.
  
• שהיית הקולחים במאגרים מוסיפה נדבך טיהור משמעותי אשר מעלה באורח ניכר את איכותם (למעט איבוד מים על ידי התאדות), באפשרם המשך תהליכי שיקוע, חמצון, פעילות מיקרוביאלית מפרקת חומר אורני שאריתי, קרינת UV להדברת פתוגנים ועוד.
  
• הקולחים (שטעונים גם בדשנים וכך חוסכים בעלויות) משמשים להשקיה חקלאית במקומות מעוטי גשם, וכך מאפשרים לקיים חקלאות אינטנסיבית ורווחית באותם אזורים שאלמלא הקולחים לא היה ניתן לעבדם. זמינות המים מאפשרת אפילו שניים וחצי מחזורי גידול בשנה (מרחב קריית גת הסמוך למאגר נתיב הל"ה, כדוגמה).
  
• הקמת המאגרים תומכת כלכלית במגוון רחב של תעשיות שלהן זיקה לתשתית הפיזית, ההנדסית-ביצועית והאופרטיבית תחזוקתית של המאגרים, כגון: תעשיית יריעות האיטום, צנרת, מסננים, משאבות, מערכות השקיה, בקרים, גדרות ועוד.
  
• מאגרי קולחים אשר הקמתם, הפעלתם ותִחזוקם נעשים על ידי אגודות מים מקומיות של חקלאים, מציעים לחקלאים מי השקיה זולים מאוד יחסית למחירי השוק הנומינליים של מים. עד כדי כך, שאין מנהלי אגודות המים מוכנים לחשוף את מחירם לחקלאים. זולות יחסית זו עושה כמובן את המפעל החקלאי להרבה יותר רווחי וכדאי לחקלאי, וכל הנוגעים בדבר יוצאים נשכרים.

כבר שנים שקק"ל בונה מאגרי מים, ונכון להיום מספרם עולה על 200. גם טכנולוגיית מאגרי המים השתפרה, התייעלה והשתכללה לאין ערוך במהלך השנים: הנדסת יריעות האיטום, הנדסת המאגר עצמו, מניעת קריסת הסוללות, שיפור תחזוקה ונגישות, הארכת הקיים, בקרה הידראולית ועוד. בנוסף ליתרונות הגדולים, כבר שנים שמאגרי המים מהווים מושאי תרומה מועדפת על ידי תורמים מחו"ל המעוניינים לקחת חלק במפעל המעניק חיים באזור מדברי ממועט במים. המאגרים הפזורים בכל הארץ יוצרים את המפה הכחולה של ישראל, ומהווים בתי גידול לבעלי חיים, יוצרים מרכזים אקולוגיים וסביבה מרחיבת לב לרווחת בני המקום, החקלאים, המטיילים והתיירים. מספיקה תצפית אחת ממרומי הגלבוע אל עבר עמק חרוד עתיר המאגרים או מבט ממרומי כוכב הרוחות אל עמק הירדן מול נווה אור, להשתכנע בתרומה האקולוגית-סביבתית שלא תסולא בפז.

ד"ר אבני גפני הוא רכז מחקרים בקרן קימת לישראל