אופי הטיול: מסלול הליכה מעגלי ונוח.
אורך מסלול ההליכה: כ-3.6 ק"מ.
נקודת מוצא וסיום: חניון הלילה בחניון נס הרים.
דרכי הגעה: חניון נס הרים נמצא בין המושבים נס הרים ובר גיורה (כביש 3866, בין סימני ק"מ 9–10). מהכביש פונים מערבה ומגיעים לאחר כ-50 מ' לרחבת החניה של חניון הלילה.

חניון נס הרים הוא הגדול שבחניוני הפארק. יש בו שולחנות פיקניק רבים, חלקם נגישים לאנשים עם מוגבלויות, ומתקני משחק לילדים. בשנת 2019 חנכה קק"ל במקום חניון לילה ללינת שטח. טרסות ישנות, שזכו לשיקום, מחלקים את החניון למשטחי לינה נפרדים, הנהנים מצל עצי אורן ואלון מצוי. קבוצות חייבות בתיאום מראש ובהצטיידות בשירותים ניידים. תיאום במוקד קו ליער, 1-800-350-550.

מחניון הלילה גולשים לדרך עפר מסומנת אדום, היורדת מערבה בגיא רחב, בין יער קק"ל מימין לכרמי גפן יין משמאל. כרמי היין הם גידול חדש יחסית במקום, הנהנה מפריחת ענף ייצור היין בישראל. מעבר לגיא נראים בתי מושב נס הרים ולפניהם לולים גדולים. לאחר כ-300 מ' מסתעף ימינה שביל מדרגות מסומן ירוק, החוזר לחניון נס הרים.
מיד אחר כך הדרך מתעקלת שמאלה ומגיעה לצומת שבילים. הדרך "האדומה" ממשיכה היישר לפנים, לעין חוּד. בדרך זו נחזור. בינתיים נפנה שמאלה בשביל מסומן שחור. השביל מטפס בקלילות למצוק סלע ארוך ובו סדרה של מערות טבעיות יפות וממשיך בחורש פתוח. בין עצי אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית צומחים שיחים רבים, בעיקר אלת מסטיק, אשחר ארץ ישראלי, סירה קוצנית. באביב פורחים שיחי הקידה השעירה בצהוב יוקד ואחריהם מכסים בכתמים ורודים ולבנים פרחיהם של הלוטם השעיר והלוטם המרווני, המבשרים על עוד אביב שהסתיים. מפעם לפעם "דוקרים" את העין הגזעים והענפים המאדימים של עצי קטלב מצוי.
במרחק כקילומטר מהמצוק פוגש השביל "השחור" בשביל מסומן אדום. מי שירד בו ימינה יגיע חיש קל לעין חוד. לפני שנעשה זאת, נפנה בשביל "האדום" שמאלה ונעלה בין עצי שקד, תאנה ומשוכות צבר אל ראש ח'ירבת בית עטאב.

החורבה כלולה כיום בתחום גן לאומי ובראשה בנתה רשות הטבע והגנים מרפסת תצפית. זוהי אחת מנקודות התצפית היפות בהרי ירושלים. מכאן אפשר להשקיף סביב-סביב על הרי חברון, על הרי ירושלים, על השפלה ועל מישור החוף.
ח'ירבת בית עתאב מזכירה בצורתה מבנה ריבועי מבוצר. יסודות המבנה, הבנויים אבני גזית יפות, שייכים כנראה לתקופה הצלבנית. בספרות ידיעת הארץ טוענים שהמקום היה שייך במאה ה-12 לאדם בשם יוהנס גוטמן. יוהנס נודע כבעל הסוס המהיר ביותר בממלכה. הוא יצא להילחם בצפת, אך מתברר שזריזותו של סוסו לא הצילה אותו מנפילה בשביל בידי המוסלמים. משפחתו נאלצה למכור את הנחלה בבית עתאב לכנסיית הקבר הקדוש כדי לפדות אותו משביו. לאחר שיצא לחופשי קיבל יוהנס נחלה חדשה בעבר הירדן.
גיבוב המבנים שבמקום הוא תוצאה של בינוי שנמשך מאות שנים. אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל מדווחים שבשנת 1873 חיה במבצר של בית עיתאב משפחת אבו לאחם, שכנראה שלטה בכפר. ג'יימס פין, הקונסול האמריקאי בירושלים, מספר בסיפרו "עתות סופה" על פשיטה של אנשי אבו גוש על הכפר בית עתאב וחיסול השליטה של משפחת אבו לאחם. הכפר נעזב במלחמת העצמאות.
חי'רבת בית עתאב מציינת את קצה המסלול. מכאן נשוב על עקבותינו, כלעומת שבאנו, או שנפנה באחד השבילים שעל פניהם חלפנו כדי להגיע לחניון נס הרים (יש לדאוג לרכב מאסף).
בתום הביקור נרד בשביל "האדום לעין חוד.

חורבת חנות