אין ספק שמוטיבציה גדולה של כל המעורבים, משירותי הכבאות, דרך עזרתם של מתנדבים ועובדי קק"ל – היא שהצליחה לצמצם את הנזקים. ובכל זאת, המלחמה הותירה דונמים רבים של אדמה חרוכה.
מיד עם שוך המלחמה, התפנו אנשי מחקר ואקדמיה להחליט על הדרך הטובה ביותר לשיקום היער. ידוע שהשרפה מעודדת נביטה מסיבית של זרעי אורן; עם זאת, רוב המשתתפים היו בדעה אחת שיש לנצל את אבדן העצים לטובת גיוון מיני עצים ובניית יער עתידי חדש, שאנו מכנים אותו: יער בר קיימא.
יער שכזה אמור להחליף את חד-גוניות עצי האורן שניטעו בשנות החמישים של המאה שעברה, במינים רחבי עלים המצויים בחורש הים תיכוני, כמו: האלון על סוגיו השונים, אלה ישראלית, אלה אטלנטית, קטלב, לבנה רפואי, כליל החורש, חרוב, שקד, אגס סורי, שזיף הדוב, אוזרד, ועצים לאורך נחלים כמו צפצפה, דולב וערבות. מנגד לא קופחו המחטניים ותוגברו נטיעות ארזים כארז האטלנטי וארז הלבנון.
ראשית, נערכה תכנית חומש לשיקום היער, ולשמחת רבים בתוך שנתיים ניטע מחדש כל השטח השרוף. שנית, הוקמו חלקות ניסיון בשיתוף עם האקדמיה. חלקות ניסיון לטווח ארוך מאפשרות לדגום את כל הגורמים המצויים בשטח וללמוד מה הם התנאים האופטימליים ביותר לשיקום היער. החלקות בודקות את משטר המים, סחף, זמינות המים, מה קיים בשטח, מה נובט, כיצד מתמודדים עם נביטה מסיבית של זרעי אורן לאחר שרפה, מה גורמת השרפה לקרקע, שינוי במבנה, מקוריזה, פעילות של פטריות ועוד.
כיום מצבם של השתילים שניטעו יציב, רחבי העלים קפצו מעל שרוולי הנטיעה, הארזים נראים מצוין, ואנו תקווה שיער בר קיימא יוסיף צבע, גוון ושונות מיער האורן הקלאסי שהורגלנו בו.
כולכם, אגב, מוזמנים לבקר.
יוסף קרני הוא יערן קק"ל ביער ביריה