מרבדים אדומים של כלניות, שדות סביונים צהובים או פרחי שקדיות שמנקדים את השדות והחורשות בצבעוניות מרהיבה הם מחזה נפוץ ומשמח בארצנו הקטנטונת. בעבר נהגו הישראלים לקטוף את פרחי הבר, וכמה מהמינים כמעט נכחדו, אך החוק להגנה על פרחי הבר משנת 1964 ומסע ההסברה שהתקיים לאורך השנים עזרו להציל אותם. כיום מתמודדים צמחי הבר עם האיומים המוכרים של פיתוח השטחים הטבעיים, ואליהם מתווספים בשנים האחרונות שינויי האקלים, שהשפעתם הבלתי נראית לעין על מחזורי הגדילה והפריחה הולכת ומתבררת.

בשנים האחרונות מתקיימים בישראל לא מעט אירועי מזג אוויר קיצוניים, ואפשר כנראה לייחס לפחות חלק מהם לשינויי האקלים העולמיים. ההערכות הן כי השינויים האלה יביאו לעלייה בשכיחות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, להתחממות בשיעור ממוצע של 0.5 מעלות צלזיוס לעשור ולירידה בכמות המשקעים. לאחרונה, למשל, היינו עדים לגל חום שהופיע באופן חריג ב-21 בדצמבר, היום הקצר ביותר בשנה המסמל דווקא את ראשית החורף. מחזורי הצמיחה של הצמחים תלויים בטמפרטורה ובמשקעים, ולכן שינויי מזג האוויר משפיעים על הרגלי הצמיחה והפריחה שלהם. בחורף 2010, למשל, שהתאפיין בכמויות גדולות של גשמים בינואר שלאחריהן גל חום, נצפתה פריחה מוקדמת של מגוון פרחי בר; בחורף 2011 השחון נצפה עיכוב בפריחת הכלניות, ובחורף 2012 הקדימו הרקפות לפרוח עקב גל קור.

יש צמחים שהזרעים, הבצלים או הפקעות שלהם זקוקים ל"מנת קור" מינימלית לפרק זמן מסוים כדי לפרוח, וכך גם עצי פרי נשירים. ההשערה היא שמנות קור משפיעות על הפרשת הורמון שמתחיל את תהליכי הפריחה. צמחים במצוקה מקדימים בדרך כלל לפרוח, אך ייתכנו שינויים באיכות הפריחה ובצפיפותה. בנוסף לכך במחקר באוניברסיטה העברית שפורסם ב-2016 מצאו החוקרים כי פרחי פטוניה איבדו את ריחם בשל ההתחממות. הריח מושך חרקים אל הפרחים לצורך האבקה, ולכן ירידה בייצור ובפיזור הריח של הפרחים פוגעת בתהליך ההאבקה.

בשנים האחרונות דווח כי השקדיות הפורחות בדרך כלל בט"ו בשבט הקדימו לפרוח ופרחו כבר באוקטובר. בנוסף לכך השיבושים עלולים לפגוע בתזמון של המערכת האקולוגית ובכך לפגוע ביחסי הגומלין בין המאביקים לצמחים. אחת ההשלכות הקשות של פריחת השקדיות המוקדמת היא על הדבורים, שהן המאביקות העיקריות של השקדיות. הדבורים אינן פעילות בגשם, ולכן אם יורד גשם במשך שבוע אחד בתקופת הפריחה, ההאבקה ההכרחית לרבייה אינה יעילה מספיק. בנוסף לכך, כשהצמח במצוקה, נפגעות פוריות ואיכות הצוף של הפרחים וכמותם יורדת. להערכת החוקרים זהו עוד אחד מהגורמים לפגיעה באוכלוסיות הדבורים בעולם – שיבושי הפריחה מביאים לכך שהדבורים אוכלות ומאביקות פחות, נחלשות והופכות לרגישות יותר להשפעות חיצוניות ולמחלות. לאור הסכנות המאיימות על הדבורים החליטו בקק"ל בשיתוף עם מועצת הדבש לנטוע צמחים עם פרחים עתירי צוף כדי לתמוך באוכלוסיית הדבורים.

תנודות שנתיות בכמות המשקעים ובאופן פיזורם על פני חודשי החורף והאביב הן חלק בלתי נפרד מהאופי של האקלים הים-תיכוני בישראל, המאופיין בשנות בצורת שכיחות בתדירות לא קבועה ובכמות משקעים המשתנה משנה לשנה. במחקר של אוניברסיטת תל אביב עלה כי צמחי הבר בישראל מתאימים את צמיחתם לא רק לזמני התחלפות העונות אלא גם לתנודות התדירות בשינויי מזג האוויר המאפיינות את אזורנו. במחקר נוסף שבדק את השפעת שינויי מזג האוויר על הפריחה החורפית-אביבית במישור החוף בעמק חפר והשווה דגמי פריחה בשני חורפים עוקבים, התגלה כי חלו שינויים בסדר הפריחה העונתית של המינים השונים ובעוצמת הפריחה של כמה מהמינים. גם כאן התגלתה גמישות של צמחי הבר והסתגלות שלהם לשינויים בזמינות המים באזור שנחקר.

במחקר שערכו בשנים האחרונות חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון נבדקה השפעת שינויי האקלים על מחזורי החיים של עצי האלון ברמת הנדיב. מהמחקר עלה כי עצי האלון רגישים מאוד ליובש ובעיקר לאירועי בצורת קיצוניים. האלונים הגיבו בהתייבשות ובירידה בצפיפות העלווה הירוקה. עם זאת רוב האלונים התאוששו מחורף גשום שהגיע לאחר חורף שחון. מסקנת החוקרים הייתה כי בצורת קיצונית עלולה להביא חלק מהעצים אל מעבר לסף מסוים של יובש שממנו הם לא יוכלו להתאושש.

שינויי הפריחה בישראל, אם כן, מעידים בין השאר על גמישות צמחי הבר לשינויים ולתנודות האקלימיות האופייניות לאזורנו. נקווה כי הם יוכלו להמשיך להסתגל בגמישות גם לשינויי האקלים, שהופכים לתדירים ולקיצוניים יותר. עם זאת עולה השאלה אם כלל המערכות האקולוגיות, ובכללן החרקים המאביקים, יוכלו להתאים את עצמן לשינויים גם בהמשך או אם אנחנו עלולים להתעורר יום אחד ולגלות שהסביבה הטבעית שלנו השתנתה ללא הכר.